ב-2010, שכוחותכוחות צה"ל השתלטו על ספינות שניסו להפר את הוראות הסגר הימי על עזה. על הספינות היו פעילי ארגוניים הומניטריים, אישיותאישים, וחברת כנסתהכנסת חנין זועבי. צה"ל השלטתהשתלט על הסירה, אך היההיתה התנגדות ובוצע הפעלתוהפעלת כוח, ועשרות נהרגו. אחראחרי הפעולה התעוררה מחאה בינלאומית, שהביאה להחלטת ממשלת ישראל להקים ועדה ציבורית בלתי תלויה ללצורך חקירת האירוע. ממשלת ישראל פנתה למשפטנים בכירים ומומחים בינלאומיים, וושמה בראשה את שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. הועדה וכונתהכונתה "וועדת טירקל".( עמיחי כהן, 2013) כדי לשנות את דרך החקירה ולהתאימה לממדים הבינלאומיים אך זה לשכנע את כולם. ב2014, במצבעבמהלך מבצע צוק איתן, היו טענות עלשל אי-חוקיות כלפיבהקשר של הפעילות הצה"לית בעזה. היו קריאות לחקירות, שובושוב ישראל חקרה, אך זה הוביל לאותה תוצאה. ב2018-ב2018, צלפים של צה"ל נאלצות לראותנאלצו לירות אש חיה כלפי מפגינים אשר רצו לעבר את הגדר. מנכ"ל האו"ם ביקש חקירה עצמאית בנושא. (The Guardian Middle East,2018) הזעם שהאירועים האלה עוררו, נראו בהשלכות בכל ליהודים גםהורגשו גם על ידי יהודים בגולה. בקמפוסים בארה"ב היו מחאות נגד ישראל. השנאה לישראל גדלה באירופה, התקשורת המשיכה לבזות את ישראל בצורה שלילית, ובמאי 2021 זה הגיעההגיע לשיא, שביתכאשר בית המשפט הבינלאומי החליט לפתוח בחקירה נגד ישראל לפשעי מלחמה. ישראל מעולם לא הכירה בבית משפט זה, ולאולעולם לא תשתף פעולה עימו. ישראל טענתטוענת כי היא מבצעת את החקירות בצורה מתאימההמתאימה לכללים הבינלאומיים, פלסטיןוכן שפלסטין אינה מדינה, ואין לה סמכות להגיש ראיות, ישראלושישראל אינה חלק מההסכםמהסמכות של הבית משפט ולכן אין לו סמכות אך הדבר לא משכנע. (טליה אינהורן, 2021).